לפעמים אני שואל את עצמי למה זה ככה שהעולם שייך לצעירים. אני באמת חושב שזאת לא סתם אמירה, אלא החברה והתרבות שלנו באמת מקדשות את הנעורים והיופי במקום את מה שבאמת חשוב – הניסיון והחוכמה.
מה זה אומר על החברה שלנו? הרבה דברים. זה אומר שאנחנו די שטחיים, כי אנחנו חושבים שמי שלא מעודכן בכל הדברים החדשים לא יודע כלום, וזה כמובן לא נכון. אנחנו שופטים אנשים לפי המראה שלהם, לפי הסטטוס שלהם, לפי הגיל שלהם, ואנחנו לא רואים את האדם שעומד שם שיכול להיות מגניב הרבה יותר מאיתנו רק עם ניסיון של 40 שנה יותר.
בשיר של פול מקרטני הוא מדמיין לעצמו איך ייראו החיים שלו בגיל 64 המופלג והרחוק. היום כשהוא כבר עבר את הגיל הזה ממש מזמן הוא בטח כבר יודע את התשובות לשאלות שהיו לו אז כשהיה צעיר וחתיך, ואם אתם שואלים אותי, הוא בטח גם יותר מאושר.
אז אין לנו מה לחשוש מהזמן שעובר ושהופך אותנו מיום ליום לקצת פחות צעירים. אם לא ניכנע לתפיסות המוטעות על הגיל, לא ניכנע גם לגיל עצמו.
אז הנה השיר המדובר וסוף שבוע נעים לכולם!
